Friday, January 24, 2014

תל אביב - ראש העיר רוצה להיות ראש-הממשלה

מעט לאחר שנערכו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל באוקטובר 2013, ראש-העיר הנבחר של תל-אביב, רון חולדאי, רמז שהוא אינו פוסל את האפשרות שהוא יתמודד בעתיד לכהונת ראש-ממשלת ישראל. זו הייתה ההתרשמות הראשונית, פחות או יותר, במהלך ריאיון שהוא העניק לאחד מערוצי הטלוויזיה בישראל. רון חולדאי, שהחל את כהונתו הרביעית, נחשב בעיני חלק מהתקשורת הישראלית לראש-עיר מוצלח. אלא שה"הצלחה" הזו כנראה יצרה שאיפות אישיות החורגות הרבה מעבר ליכולותיו לנהל עיר גדולה בישראל. כפי שיוסבר בהמשך המאמר, חלק מהפוליטיקאים בישראל ובעולם יוצרים לעצמם פלטפורמה פוליטית לתפקיד בכיר יותר, וזאת ללא שום קשר ליכולותיהם האמיתיות בתפקידם הנוכחי. אין תימא איפה, שהמעבר מתפקיד אחד למשנהו – מהרמה המקומית לרמה הלאומית – יוצר לעיתים קרובות אכזבה גדולה מאוד בקרב הבוחרים והמצביעים.

וכעת שאלה לקוראים בנוגע למצבן של הערים בישראל: האם אתם מכירים רחוב ראשי אחד בישראל שמתחילתו ועד לסופו הוא רחוב נקי, אסתטי, מסודר, מאורגן ושנעים להתהלך בו גם בקיץ וגם בחורף? סביר להניח שהתשובה לכך תהייה שלילית משום שהכול הוא עניין של אחריות מנהלית ואחריות אישית של הנגועים בדבר. כעת, בעזרת הנתונים אחדים, שימו לב לדיסוננס בין העושר של המדינה לבין הסביבה (העירונית) בה אנו חיים בישראל:

התל"ג (תוצר לאומי גולמי) לנפש בישראל עומד בשנת 2014 על כ-38,000 דולר לאדם. וזאת על-פי פרסומים כלכליים בינלאומיים אחדים הנוגעים לישראל. בעוד זמן לא רב, ישראל תעבור את צרפת בתל"ג לנפש. בעוד שנים אחדות, ישראל יכולה לעבור את גרמניה בתל"ג לנפש. ישראל נחשבת לאחד ממרכזי ההייטק מהמובילים בעולם. כ-50 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית הם בעלי השכלה אקדמית – ישראל נמצאת במקום השני בעולם בשיעור בעלי ההשכלה האקדמית אחרי קנדה. גרמניה למשל, לא נמצאת אפילו בעשירייה הראשונה בשיעור בעלי ההשכלה האקדמית, ובוודאי גרמניה לא נחשבת לאחד ממרכזי ההייטק מהחשובים בעולם כפי שישראל נחשבת.

וכעת, נעבור לשאלה נוספת: האם באמת אתם מרגישים שאתם חיים במדינה עשירה שבה התל"ג לנפש מתקרב לרמה של צרפת? בוודאי שלא! משום שהדוגמא בנוגע לאיכות-הסביבה העירונית של תל-אביב, תבהיר לכם עד כמה המצב שלנו חמור -  וזאת, בדומה לכול הערים הישראליות הסובלות מלקויים רבים מבחינת איכות-חיים ומבחינת איכות-הסביבה בה אנו חיים. שוב, אני רוצה להבהיר, שהכול הוא עניין של ניהול ושל אחריות-מנהלית של הנוגעים בדבר – החל מראש-העיר ועד לאחרון הפועלים. איכות-חיים היא לא רק עניין של כסף ועושר, אלא היא מעוגנת גם ברמה התרבותית של אלה המנהלים את חיינו -  הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית.

גם בתל-אביב, וזאת בדומה לערים אחרות בישראל, עדיין לא הפנימו את הרעיון שהרחובות שלנו, חזיתות הבתים, הגגות והחצרות של הבניינים, הם חלק אינטגראלי מהנוף הלאומי ומהנוף של הסביבה-העירונית בה אנו חיים. כל מי שמסתובב בתל-אביב (ובערים רבות נוספות בישראל) רואה את התמונה הבאה: מרבית הבניינים למגורים בתל-אביב נראים מוזנחים. מרבית החצרות נראות מוזנחות כאילו הן ננטשו לפני שנים רבות. מרבית הגגות בעיר שרויים באנדרלמוסיה של דודי-שמש ואנטנות למיניהן. כל התשתיות של חשמל, מים, כבלים וטלפון פרושות על קירות הבניינים באנדרלמוסיה של חוסר-סדר וארגון, וכן, בולט לעין חסרונה של יד-מכוונת (עירונית או ממשלתית) שתפקח על העניין ותציב סטנדרטים ראויים להנחת תשתיות גם אם הן נעשות בידי גורמים פרטיים.

דירה בתל-אביב עולה בממוצע יותר מ-1,500,000 ₪. באזורים "נורמאליים" של העיר, דירה עולה הרבה יותר מ-2,000,000 ₪. אם היינו מתרגמים את הכסף הזה לשפה אירופאית, מחירה של דירה בתל-אביב עומד בממוצע על כ-400,000 אירו. רק תתראו לעצמכם, איזו איכות-חיים הייתם מקבלים במדינות אחדות באירופה או בארה"ב, במחיר של דירה מעופשת אחת בתל-אביב (וזאת לידיעתו של שר-האוצר שלנו ושל כל חברי-הממשלה לדורותיהם). השכר החציוני בישראלי עמד בשנת 2013 ביקושי על כ-6,000 ₪ לחודש. זאת אומרת, כ-50 אחוזים מאוכלוסייה הישראלית קיבלה שכר-עבודה הנע בין 4,300 ₪ לחודש ל-6,000 ₪ לחודש לכול היותר. בהתאם לרמה הנוכחית של מחירי הדיור בישראל, אין להתפלא על כך שלאזרחים הישראלים אין את הכוח ולא את הזמן הפנוי לעסוק בסטנדרטים הקשורים לסביבה העירונית בה הם חיים, מתגוררים ופועלים: רחוב נקי מסודר ומאורגן ללא מיליוני מסטיקים המושלכים על המדרכה, פינוי נאות של אשפה, תחבורה ציבורית יעילה, אוטובוסים מרווחים נקיים ותקינים, עמודי חשמל צבועים כיאות וללא חלודה, ועוד ועוד. זה לא עניין של תקציבים, אלא בעיקר של ניהול נכון של הערים ושל המדינה כולה המתיימרת להיות מדינה מסודרת, מאורגנת עם איכות-חיים גבוהה ככול שניתן. בעוד שנים אחדות, מרבית מדינות מזרח-אירופה יעברו אותנו מבחינת איכות-החיים למרות שהתל"ג שלהם לנפש לא יעבור את זה של ישראל.

בית-ספר אליאנס כמשל
הדוגמא הבאה תבהיר מעט את התמונה בנוגע לסביבה העירונית בה אנו חיים. הדוגמא הזאת, בעצם, מאפיינת את מרבית היישוביים העירוניים הקיימים בישראל: בית-ספר אליאנס נמצא במרכז רמת-אביב הישנה. בכניסה האחורית של בית-הספר, בתחומי הבית-ספר עצמו, רובצת לה ערימת-זבל מרשימה כבר שנים אחדות. לאף אחד ממנהלי בית-הספר ומוריו הרבים, כנראה העניין הזה אינו מטריד במיוחד (אולי, גם לאור מצבה המתפורר של השכונה כולה). מה שמפתיע הוא, שכ-50 מטר משם, נמצא משרד של מחלקת התברואה של עיריית תל-אביב האחראי של הניקיון השוטף של השכונה כולה. אך ראו איזה פלא, המשרד עצמו מוקף בשקיות זבל, פחים שרופים, כיסאות שבורים, שברי-עצים מיותרים וחלקות אדמה המתיימרות להיות גינות-נוי. במילים אחרות, אין שום קשר בין תפקידו היומרני של המשרד לבין המציאות בשטח עצמו. להזכירכם, מחירה של דירה-עולים ישנה ברמת-אביב הישנה בגודל של 45 מטר מרובע, עשוי להגיע ליותר מ-1,700,000 ₪ במקרה הטוב. במילים אחרות, אין שום קשר בין המחיר שאתם משלמים על דירה בישראל לבין המציאות העירונית היומיומית שאתם נתקלים בה כמעט בכל פינה ופינה בתל-אביב ובכל הערים הקיימות בישראל. שכונות רבות בישראל, רבות מידי, נראות בדומה לשכונות בערים הסובייטיות של שנות ה-70 של המאה הקודמת.

אם המצב ברמת-אביב הישנה נראה לא טוב, רק תתראו לעצמכם איך נראות השכונות הדרומיות של תל-אביב, בעיקר לאור הפלישה היומיומית של המסתננים האפריקאים המגיעים לעיר. לאחרונה התבשרנו מראש-העיר של תל-אביב, רון חולדאי, שלדעתו צריך להגיד "אמת" לתושבי דרום-העיר, זאת אומרת שה"מסתננים האפריקאים ימשיכו להתגורר בדרום-העיר גם בשנים הבאות". במילים אחרות, ראש-העיר של תל-אביב "הרים-ידיים" על חשבונם של תושבי דרום-העיר שחייהם הפכו למרמס בידי פולשים שחדרו למדינה שלא-כחוק. אם זו היא תשובתו של ראש-העיר בעניין הזה, לא כדאי לנו לחכות ולראות מה תהיה תשובתו בנושאים נוספים המטרידים את האזרח הישראלי הן ברמה הביטחונית והן ברמה המדינית.

היומרה (האמיתית או המדומה) של ראש-עיריית תל-אביב, דומה ליומרותיהם של חלק הפוליטיקאים בישראל ובמדינות נוספות ברחבי-העולם. דהיינו, התפקיד הנוכחי של נבחרי-ציבור הוא בסך-הכל פלטפורמה לתפקיד רם יותר בעתיד הנראה לעין. להיות ראש-עיר זה מקצוע. גם להיות ראש-ממשלה זה מקצוע בפני עצמו. להיות חבר-כנסת או חבר-מועצה זה מקצוע לא פחות חשוב מכל תפקיד ממלכתי רם דרג. הצלחה בתפקיד אחד, אינה יכולה לנבא הצלחה גם בתפקיד אחר - חשוב יותר או רם יותר ברמה הממלכתית. במילים אחרות, עדיף שראש-העיר (ואחרים כדוגמתו ברחבי-המדינה) יתמקד בשיפור יומיומי של איכות-החיים של תושבי-העיר משום שהם זכאים לקבל תמורה מלאה להיותם אזרחים החיים במדינה המתהדרת בתל"ג מרשים לנפש. אם הדבר הזה נכון לעיר תל-אביב, קל וחומר כאשר מדובר על ערים רבות בישראל הנמצאות הרבה מתחת לעיר תל-אביב בבחינת איכות-החיים האורבאנית המקיפה את האזרחים הישראלים.
==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, " תל-אביב כמשל – ראש-העיר רוצה להיות ראש-ממשלה", מגזין המזרח התיכון, 16 בינואר 2014.

No comments: