Saturday, April 30, 2011

ההתקוממות נגד בשאר אל-אסד - 62 הרוגים נוספים

מקורות באופוזיציה הסורית מסרו ב-29 באפריל 2011 על הריגתם של 62 בני-אדם מירי של אנשי כוחות הביטחון במהלך הפגנות המחאה נגד השלטון שנערכו בערים אחדות ברחבי סוריה. בדרעא נהרגו לפחות 33 בני-אדם. בארבעת הימים האחרונים נהרגו בדרעא 80 בני-אדם. תושבים שהצליחו לעבור את הגבול לירדן מדווחים בזעם רב על מחסור חמור במוצרים בסיסיים כולל מים ותרופות. מקורות רשמיים בסוריה מסרו במהלך היום על הריגתם של 4 חיילים סורים מירי של המתקוממים ועל חטיפתם של 2 נוספים. בדמשק נערכה הפגנת מחאה בהשתתפותם של כ-10,000 בני-אדם. כמו כן נמסר על הפגנות של כורדים בקמישלי בצפון המדינה, בלטקיה, בחומס, בבניאס, בחמה וב-רגה. האיחוד האירופאי החליט להטיל אמברגו של מכירת נשק לסוריה. ארה"ב החליטה להטיל סנקציות נגד הבכירים הסורים הללו: מאהר אל-אסד - אחיו של הנשיא ומפקד הדיוויזיה הרביעית המטפלת בהתקוממות העממית בדרעא; עטף נג'יב - דודנו של בשאר אל-אסד, מפקד המודיעין הפוליטי שאחראי לטיפול הרצחני נגד תושבי דרעא; וכן נגד אנשי מנהלת המודיעין הכללי האחראים על הפיקוח ההדוק והברוטאלי על האוכלוסייה הסורית. מועצת זכויות האדם של האו"ם קיבלה החלטה ברוב של 26 מתוך 47 החברות על גינוי למשטר הסורי על רקע הדיכוי הברוטאלי של כוחות-הביטחון וכן הוחלט לשלוח ועדת חקירה לבדיקת האירועים בסוריה. ירדן, סעודיה, בחריין וקטאר נעדרו מההצבעה. 50 חברי מפלגת הבעת' בעיר רסטאן התפטרו מחברותם במפלגה בעקבות האירועים האלימים ומעשי הטבח של כוחות-הביטחון. אנשי "השביחה" - שרובם בני העדה העלווית - מנהלים מצוד אלים נגד המתקוממים ברחבי-המדינה. טורקיה מתכוננת לקלוט פליטים כורדים אם המצב יחמיר באזור הגבול המשותף. מקורות ערביים מסרו שראשי תנועת החמאס בסוריה החליטו לעבור לקטאר בעקבות האירועים האלימים ובעקבות ההתקרבות למצרים תחת המשטר החדש. סרטונים קשים מאוד הועלו לאתרי אינטרנט על אירועי "יום הזעם" של 29 באפריל 2010.

האירועים המרכזיים של השבוע האחרון
מקורות באופוזיציה הסורית מסרו ב-28 באפריל 2011 על כוונה לערוך "יום זעם" נוסף ב-29 באפריל 2011 לאחר התפילות של יום השישי. כמו כן נמסר שרשת אל-ג'זירה צמצמה את פעילותה בסוריה בעקבות התנכלויות רבות מצד השלטונות המקומיים. בריטניה ביטלה את הזמנתו של שגריר סוריה בלונדון לחתונת המלכותית הנערכת ב-29 באפריל 2011. סין הצהירה שסוריה צריכה לפתור את בעיותיה בעצמה באמצעות דיונים בין הצדדים. מקורות בטורקיה מסרו ב-28 באפריל 2011 על אישים טורקים המנסים לדרבן את הנשיא אסד לנקוט ברפורמה שלטונית רחבה למען קידום הדמוקרטיה בסוריה. ראש המודיעין הטורקי ערך ביקור בסוריה ב-28 באפריל 2011 כדי לדון בהתקוממות העממית שפרצה בסוריה מאז ה-15 במרס 2011. אוסטרליה שלחה איגרת לסוריה ובה בקשה לנקוט באיפוק מרבי כלפי המפגינים. גורם ישראלי בכיר מאשים את ברק חוסיין אובמה בטבח המתחולל בסוריה ביוזמתו של הנשיא בשאר אל-אסד. סוכנות הידיעות הרשמית של סוריה מסרה ב-28 באפריל 2011 על הריגתם של 6 חיילים סורים יום קודם לכן. על-פי הערכות אחדות מאז שהחלו המהומות ב-15 במרס 2011 נהרגו 60 מאנשי כוחות-הביטחון של סוריה וכ-450 אזרחים. להערכתנו, נהרגו קרוב ל-1,000 בני-אדם מאז ה-15 במרס 2011. מקורות בעיר דרעא מסרו על הריגתה של אישה, אם לשישה ילדים, לאחר שהיא הטיחה בפני אנשי הביטחון שנכנסו לביתה ש"לישראלים יש יותר רחמים מאשר לכם". עדי ראייה מסרו שהדיוויזיה ה-4 של מאהר אל-אסד עם 40 טנקים שולטת באזור העיר דרעא. 120,000 תשובי העיר דרעא נצורים בביתם ויש הטוענים שעשרות גופות מתגוללות ברחובות העיר. אזרחים מסרו על הריגתם של 42 בני-אדם בשלושת הימים האחרונים בעיר דרעא. תושבים דיווחו שהמסגד המרכזי בדרעא, אל-עומרי, נהרס בהפגזות מכוונות של הצבא הסורי. פליטים מסוריה המתגוררים ליד הגבול עם לבנון עברו את הגבול על-מנת למצוא מפלט לאור המאורעות הקשים. תושבים מקומיים בלטקיה מסרו שהצבא שולט על העיר באופן מוחלט וכי ישנם הרוגים אחדים מירי של אנשי כוחות-הביטחון הפרוסים ברחבי העיר.

מקורות אופוזיציוניים בסוריה מסרו ב-27 באפריל 2011 על הריגתם של 10 בני-אדם בעיר דרעא מירי של אנשי כוחות הביטחון של סוריה הפועלים נגד המתקוממים במחוז. עד כה נהרגו 453 בני-אדם מאז ה-15 במרס 2011. מקורות באופוזיציה הסורית מסרו על היערכות נוספת של חיילים וטנקים באזור דמשק, באזור העיר בניאס ובאזור העיר לטקיה. מאות חברי התנועה האסלאמית בירדן הפגינו נגד אסד ליד השגרירות הסורית בעמאן. תושבים בעיר דרעא מדווחים על המצב הקשה המדרדר מיום ליום בשל המצור הצבאי שנאכף על העיר באמצעות ירי של צלפים. 30 נציגי מפלגת הבעת' בעיר בניאס התפטרו מתפקידם בעקבות ההתקוממות נגד המשטר. כך גם 203 חברי מפלגת הבעת' בעיר דרעא. נמסר על חיילים סורים שערקו לצד המתקוממים בדרעא - צילומים של חיילים סורים צועדים לצד מפגינים בדרעא התפרסמו ביממה האחרונה.

מקורות באופוזיציה הסורית מסרו ב-26 באפריל 2011 על הריגתם של 400 בני-אדם מירי של כוחות הביטחון מאז ה-15 במרס 2011. אנשי אופוזיציה סורים הפועלים באזור החוראן שלחו בקשה לשלטונות ירדן להרחיב את הכיסוי של הרשת הסלולארית עמוק לתוך סוריה על-מנת להקל את העברת המידע על הנעשה בדרום המדינה למרות הסגר התקשורתי שהוטל על האזור בהוראת השלטונות הסוריים. תושבים בדרעא ובשכונות של דמשק מוסרים על מצור הדוק של חיילים סורים על אזורים נרחבים. במהלך היום נשמעו יריות רבות ונמסר על עשרות הרוגים שלא ניתן להביא אותם לקבורה מסודרת. כ-500 בני-אדם נעצרו רק במחוז דרעא. 200 בני-אדם עדיין נעדרים מאז החלה ההתקוממות. מאות נוספים נפצעו. אלפי בני-אדם נעצרו ברחבי סוריה מאז ה-15 במרס 2011. האופוזיציה הסורית מסרה ב-26 באפריל 2011 על מעצרו של פעיל בארגון לזכויות אדם, קאסם אל-גזאווי בביתו בדיר אל-זור. כוחות מיוחדים של הצבא הסורי מתכוננים לפעול בתקיפות בעיר בניאס. תושבים מדווחים על מחסור חמור במזון ותרופות בעיקר במחוז דרעא.

מקורות אופוזיציוניים בסוריה מסרו ב-25 באפריל 2011 על הריגתם של 28 בני-אדם מירי של כוחות הביטחון לעבר מפגינים ותושבים. 25 הרוגים היו במחוז דרעא ו-3 נהרגו בדומא - פרבר ליד דמשק. ידיעות אחדות מסרו על סגירת הגבול בין סוריה לירדן בהוראת שלטונות סוריה על-מנת למנוע הברחת אמצעי לחימה ואמצעי תקשורת למתקוממים באזור החוראן. הטלוויזיה הסורית מסרה שהידיעה אינה נכונה. כוחות צבאיים רבים התפרסו בכל מחוז דרעא, בפרברי דמשק, ובעיר בניאס. במהלך יום אתמול התפרסמו סרטונים חדשים מזעזעים על האירועים האלימים של הימים האחרונים. ארגוני האופוזיציה בסוריה מסרו שהם זקוקים בדחיפות לעזרה בינלאומית (הם מוכנים לקבל עזרה גם מישראל). נציג מפלגת הבעת' הסורית באוקראינה, מוחמד זידיה התפטר מתפקידו בעקבות האירועים האלימים בסוריה. אנשי אופוזיציה בסוריה החלו לנהל רשימה שחורה של אישים שהביעו תמיכה באסד בחודש האחרון או לא הרימו את קולם נגד המשטר - הרשימה כוללת גם את חברי-הכנסת הערביים. קיימת הערכה די מבוססת על ירי מכוון של צלפים מאנשי "השביחה" גם לעבר חיילים על-מנת לעורר זעם נגד האופוזיציה הסורית ונגד המחאה המתפשטת.

מקורות המקורבים לאופוזיציה הסורית מסרו ב-24 באפריל 2011 על הריגתם של 9 אזרחים בעיירה ג'בלה מירי של אנשי כוחות-הביטחון. הירי התבצע בשכונות הסוניות של העיירה. כמו כן נודע על פריסה רחבה של הצבא הסורי ברחבי המדינה על-מנת להתמודד עם ההפגנות הצפויות במהלך הימים הקרובים. עד כה נהרגו יותר מ-300 בני-אדם מירי של אנשי ביטחון סורים הוראת השלטונות. הפגנות נגד המשטר הסורי נערכו בקהיר, בצרפת ובבלגיה. בסוריה התאגדו 14 וועדות מקומיות של ארגוני האופוזיציה ופרסמו גילוי-דעת משותף ובו קריאה לשלטונות להפסיק את מרחץ-הדמים של הימים האחרונים. מקורות נוספים בסוריה מסרו על מעצרו של מנסור אל-עלי מבכירי העדה העלווית בעקבות קריאתו לרפורמה דמוקרטית במדינה. כמו כן נמסר על מעצרו של דניאל סעוד פעיל בארגון לזכויות-אדם בסוריה. עוד נמסר על מעצרו של ד"ר זכרייא אל-עקאד מהעיירה ג'בלה לאחר שהתראיין לאל-ג'זירה. חבר המועצה המחוזית של קונייטרה איברהים חוסיין אל-חאלד התפטר מתפקידו במחאה על האירועים. הפגנות נוספות נערכו במהלך היממה האחרונה בעיירה נווה, בדרעא, בשכונות הסוניות ליד דמשק, בקמישלי, בדיר אל-זור, בניאס, רקא, בסנאמיין, בג'בלה, באזרעא, ובלטקיה. טנקים ובולדוזרים ניצפו בכניסות הראשיות של ערים אחדות. מאות מחסומים צבאיים הוצבו בכל רחבי המדינה. מרבית שירותי התקשורת בדמשק עדיין אינם פועלים מאז הטבח של יום שישי.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "62 הרוגים נוספים בהתקוממות נגד בשאר אל-אסד", מגזין המזרח התיכון, 30 באפריל 2011.


Monday, April 25, 2011

סוריה גולשת לעבר מלחמת-אזרחים

מקורות באופוזיציה הסורית מסרו ב-22 באפריל 2011 על הריגתם של 90 בני-אדם מירי של כוחות-הביטחון על מפגינים ביום נוסף עקוב-מדם של מחאה אזרחית. מקורות נוספים מסרו על הפגנות רבות שנערכו ברחבי סוריה במהלך היממה האחרונה בעקבות הקריאה של האופוזיציה לערוך הפגנות מחאה להפלת משטרו של בשאר אל-אסד. "יום שישי הטוב" על-פי הקריאה של האופוזציה הסורית, הפך ליום של מרחץ-דמים. הפגנות רחבות-היקף היו בעיר חומס, חאלב, חמה, דמשק, דיר אל-זור, דומא, קמישלי, מחוז אידליב, קונייטרה, ודרעא באזור החוראן שבדרום-המדינה. מקורות נוספים ציינו על פריסה רחבה של כוחות-צבא ברחבי המדינה. דרכים ראשיות נחסמו לתנועת אזרחים.

הטלוויזיה הסורית מסרה שהיו הפגנות מעטות של עשרות אנשים בלבד במקומות שונים ברחבי המדינה. באופן מפתיע הטלוויזיה הסורית שידרה צילומים של הפגנות מחאה ללא קול בהם נראים אנשים מעטים בלבד. הכתבים של הרשת הממלכתית התאמצו לדווח של שקט כללי ששורר ברחבי המדינה. צופים סורים שדיברו בטלוויזיה הסורית האשימו את אל-ג'זירה והרשתות הבינלאומיות הזרות בהפצת שקרים. המילה "אל-ג'זירה" נשמעה עשרות פעמים במהלך היום בהקשרים שליליים. אפילו את עזמי בשארה, הפרשן "לענייני כלום" באל-ג'זירה, הסורים האשימו בהפצת שקרים על האירועים במדינה. אחדים מהדוברים האשימו את "האויב הציוני" בליבוי המהומות בסוריה. סרטון בו נראה מחמוד דרוויש קורא שיר מפרי עטו על העיר דמשק הוקרן אין-ספור פעמים במהלך היום, כחלק מהתעמולה הפטריוטית של המשטר הסורי.

הדיווחים של הכתבים הסורים היו כדלהלן: טרטוס - שקט; חומס - שקט; חאלב - שקט; שכונת אל-מיידאן בדמשק - שקט; דיר אל-זור - הפגנה קטנה של עשרות אנשים; בסלאמיה - הפגנה קטנה של 150 בני-אדם; בלטקיה - הפגנה קטנה של ילדים; אדליב - שקט; קונייטרה - הפגנה של 30 צעירים שיצאו להפגנה של כמה דקות; חסכה - הפגנה קטנה; קמישלי - הפגנה של מאות אנשים שחלקם הביעו תמיכה באסד. במהלך היום, הטלוויזיה הסורית הביאה את דבריהם של אנשי אקדמיה ושופטים בכירים שהביעו תמיכה בצעדים האחרונים של בשאר אל-אסד.

המופתי של סוריה, ד"ר אחמד באדר אל-דין חסון, התאמץ מאוד להביע תמיכה עקיפה במשטר הסורי בעיקר לאחר הוא נחשד בעיני השלטונות כמי שהביע תמיכה במפגינים בדרעא כשפרצו המהומות במרס 2011. בראיון לטלוויזיה הסורית ב-22 באפריל 2011, בשעה שכבר היה ידוע על האירועים הרצחניים ברחבי-המדינה, הוא הצהיר ש"העולמא בסוריה משמשים גשר בין המשטר הסורי לעם הסורי" - עניין שהוא מעבר לנושא פוליטי, לדעתו.

ארה"ב גינתה בחריפות את אסד על האירועים האלימים של היממה האחרונה, למרות שקלינטון כינתה את אסד "רפורמטור גדול" לפני ימים אחדים. אובמה האשים את אסד שהוא מקבל עזרה מאיראן בדיכוי המהומות למרות שאסד האשים גורמים זרים המדרבנים את האלימות בסוריה. עדי ראייה בסוריה דיווחו כי אנשי כוחות-הביטחון של סוריה קיבלו הוראה לירות כדי להרוג. עוד נמסר כי אנשי "השביחה" (הכנופיות של המשטר) ואנשי מנגנון-הביטחון הם שאחראים לירי הרצחני לעבר עשרות אלפי מפגינים שיצאו למחות נגד המשטר. המשטר הסורי ניתק את החשמל וקווי התקשורת בערים אחדות. מפגינים ברחבי סוריה ותושבים אמיצים בערים אחדות נשאו שלטים עליהם היה כתוב: "רופא בלונדון - קצב בסוריה".

בעיר חאלב נעצרו מאות בני-אדם בידי מנגנוני הביטחון לאחר שכוחות צבא פרצו למסגדים ועצרו מתפללים עוד לפני שהסתיימה התפילה במטרה למנוע את יציאתם להפגנה שתוכננה להיערך במרכז העיר. הפגנות היו גם בעיר קטנא שבקרבתה נמצא הבסיס הצבאי של הדיביזיה ה-7 המפורסמת. האופוזיציה הסורית הפיצה סרטונים קשים מאוד על האירועים שהתרחשו במהלך היום. תושבים סורים ציינו שערים אחדות משותקות בעקבות ההפגנות ובעקבות סגר הדוק שהטילו כוחות-הביטחון על התושבים במקומות רבים. על-פי עדויות אחדות, אזורים אחדים בסוריה אינם נמצאים בשליטתו של המשטר. ביישובים אחדים התושבים הכריזו על "שטח משוחרר" מהשלטון. במקומות רבים התושבים הקימו מליציות מקומיות כדי לשמור על הסדר הציבורי וכדי להתמודד עם הכנופיות המשרתות את משפחת אל-אסד.

אנשי אופוזיציה בכירים בתוך סוריה ומחוצה לה קראו לתושבי דמשק וחאלב לצאת בהמוניהם להפגנות נגד המשטר, ובכך להביא להפלתו של בשאר אל-אסד. המשטר הסורי איבד את השליטה על הנעשה ברחבי המדינה. כתבים זרים מתגודדים בלבנון בציפיה דרוכה לקראת נפילתו של בשאר אל-אסד. מקורות אופזיציוניים בסוריה מסרו על פקפוקים רבים בתוך העדה העלווית בנוגע ליכולתו של אסד להמשיך ולנהל את המדינה. אצל רבים מהם רווחת הדעה שאסד אינו חלק מהפתרון אלא הוא הבעיה עצמה. סביר להניח שבכירים בעדה העלווית יבקשו להדיח את אסד כדי לא לגלוש למלחמת-אזרחים עקובה מדם שבמהלכה כל העדה העלווית תיפגע ממנה - גם על רקע המשטמה ההיסטורית הקיימת בין העדה הסונית לעדה העלווית מאז אירועי אל-חמה ב-1982.


האירועים המרכזיים שקדמו לטבח
סוכנות הידיעות הסורית מסרה ב-21 באפריל 2011 על מינויו של ע'סאן עבד אל-עאל למושל החדש של אזור חומס בעקבות האירועים האלימים שהיו במחוז במהלך הימים האחרונים.

כוחות האופוזיציה המשיכו למחות במהלך היממה האחרונה, ונמסר כי ב-22 באפריל 2011 מתוכנן "יום שישי הטוב" בו יערכו הפגנות רבות בכל רחבי סוריה. האופוזיציה הסורית פרסמה את הסיסמא החדשה ליום זה "לב אחד, יד אחת ומטרה אחת". מאז שהחלו המהומות ב-15 במרס 2011 נהרגו בסוריה לפחות 220 בני-אדם.

ב-19 באפריל 2011 ממשלת סוריה הודיעה על ביטולם של צווי החירות המדינה, אולם האופוזיציה הסורית מסרבת להשתכנע עד להתפטרותו של בשאר אל-אסד. העדה הסונית בסוריה החלה לשתף פעולה עם העדות הנוצריות המתגוררות בסוריה. כפרים רבים בסוריה הכריזו על ניתוקם ממשטרו של אסד.

בעיירות אחדות התושבים הקימו מליציות מקומיות כדי לשמור על הסדר הציבורי ולהתארגן לקראת עימות עם הצבא הסורי. תושבים כורדים במזרח המדינה קראו לקיים הפגנות רבות ככול האפשר אפילו של עשרות משתתפים.

מקורות באופוזיציה הסורית מסרו ב-21 באפריל 2011 על מעצרם של 35 בני-אדם בעיר חאלב בעקבות הפגנת מחאה של סטודנטים נגד המשטר.

ראיון עם הסופר יאסין אל-חאג' צאלח הופיע בעיתון "לוס אנג'לס טיימס" ב-21 באפריל 2011. צאלח היה בכלא הסורי במשך 16 שנים בשל פעילותו וכתיבתו. לפני שנים אחדות הייתי בקשר עם צאלח בעקבות מאמר שהוא כתב על יאסין אל-חאפז שעליו כתבתי את עבודת הדוקטורט. צאלח, בדומה לרבים אחרים, הביע תמיכה עזה במטרות הראשיות של האופוזיציה הסורית הפועלת נגד בשאר אל-אסד. לטענתו, מאז שפרצו המהומות בסוריה, הוא נאלץ מידי יום להתגורר במקום אחר, כדי להימנע ממעצר בידי שלטונות-הביטחון.

בשעות אחרי הצהרים של 21 באפריל 2011 התפרסם צו נשיאותי המבטל את צווי החירום בסוריה הקיימים מאז שנת 1963. הצו הזה נועד להציג לעיני הציבור הסורי על כוונותיו הכנות של הנשיא לקראת ההפגנות המחאה האמורות להתקיים ב-22 באפריל 2011. האופוזציה הסורית דורשת את ראשו של אסד, לפיכך ספק רב אם הצעדים האלה יצליחו לעמעם את הזעם הציבורי הרוחש כלפי ראשי המשטר ונאמניו.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "ההתקוממות נגד שלטונו של בשאר אל-אסד מתרחבת", מגזין המזרח התיכון, 23 באפריל 2011.


Saturday, April 16, 2011

הנאום של אסד אינו מספק את האופוזציה הסורית

מאז שהחלו המהומות העממיות במדינות-ערב, השדרה האינטלקטואלית הוותיקה של סוריה שרויה בדילמה קשה: האם לחתור לעבר שינויים מהירים במבנה הפוליטי והכלכלי של המדינה, או לפעול בזהירות - עקב בצד אגודל- תוך כדי שמירה קפדנית על יציבותה של המדינה הסורית השברירית. מאז הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003, הציבור הסורי צפה בהשתאות בתהליך התפוררותה של עיראק וגלישתה לעבר מלחמת דתות עקובה-מדם. האזרח הסורי יכול היה לחוש את הטרגדיה העיראקית באופן יומיומי עם הגעתם של כ-2 מיליון פליטים עיראקים בין השנים 2010-2003. על-פי הערכות אחדות, כיום מתגוררים בסוריה כמיליון פליטים עיראקים החוששים לשוב למדינתם השסועה.

לאור העוינות ההיסטורית בין העדות השונות המתגוררות בסוריה, האירועים המתרחשים בסודאן, בתימן, במצרים, בטוניסיה, בלוב, בבחריין וברשות הפלסטינית, מהווים לקח מר עבור חלקים רחבים בציבור הסורי החרדים מגלישה מהירה לעבר אלימות דתית ואתנית שתגרור את סוריה לתהומות של מלחמת-אזרחים בדומה למה שמתרחש במרחב האסלאמי כולו. מאז קריסתה של עיראק ב-2003, המשטר העלווי של בשאר אל-אסד הזין את הפחד הזה ביתר-שאת בקרב הציבור הסורי בעזרת תעמולה מקיפה שהתנהלה באמצעי-התקשורת, בבתי-הספר, באוניברסיטאות ובאמצעות האליטות האינטלקטואליות הפועלות בחסות השלטון. באופן פרדוקסלי, השלטון המרכזי בסוריה נפל קורבן לתעמולתו הוא. אין תימה איפוא, שהנשיא הסורי חש ששלטונו העדתי חסין משטף האירועים שפקדו את המזרח-התיכון בחודשים ינואר-מרס 2011.

כאשר פרצו מהומות הדמים בסוריה ב-15 במרס 2011, המשטר הסורי הופתע לנוכח האירועים והיקפם. על-פי ההתארגנות הצבאית שקדמה למהומות, השלטון העריך שמוקד האירועים יהיה דווקא במזרח-המדינה המאוכלס בכורדים זועמים הנאבקים למען השגת זכויות בסיסיות בדומה לשאר האזרחים הסורים. אולם, דווקא אזור החוראן, הנמצא בדרום-המדינה והמאוכלס בשבטים מוסלמים-סונים, הוא שהוביל את אירועי הדמים שפרצו גם ביתר עריה של המדינה הסורית. מרגע שחיילי הצבא הסורי פתחו באש לעבר המפגינים בדרעא, נפתח למעשה חשבון דמים בין תושבי החוראן לבין המשטר העלווי. סביר להניח שבכירי השלטון הסורי נתקפו בחרדה גדולה לנוכח האירועים שאיימו לשטוף את עריה המרכזיות של המדינה. סביר להניח שגם התחולל וויכוח נוקב בתוך הצמרת הפוליטית הבכירה של סוריה בנוגע לאמצעים אותם אפשר להפעיל כדי להתמודד עם האתגר הגדול שהיווה איום על המשטר עצמו. לילות קשים עברו על הצמרת הסורית מאז ה-15 במרס 2011, והדבר ניכר היטב במראה פניו של הנשיא אסד בבואו לנאום בפני הפרלמנט ב-30 במרס 2011. ימים אחדים לפני הנאום, התקשורת הסורית ואחדים מהפוליטיקאים בסוריה הצליחו לייצר מתח לאומי מלאכותי לקראת נאומו של הנשיא, אל מול פני חברי הפרלמנט הסורי, כאילו עומד להתחולל שינוי פוליטי בעל-חשיבות במבנה השלטוני של המדינה.

לאחר כמעט שבועיים של ציפייה דרוכה, הנשיא הסורי בשאר אל-אסד נאם בפרלמנט, ב"מועצת העם", ב-30 במרס 2011. כמובן שהטלוויזיה הסורית העבירה את הנאום בשידור ישיר בשילוב עם צילומים של הפגנת התמיכה המאורגנת של בני-העדה העלווית שהתגודדו בהמוניהם ליד הפרלמנט. זה לא היה נאום ל"אומה הסורית". אלא, זה היה נאום לבני העדה העלווית ולבעלי אינטרסים התומכים בהמשך שלטונה של משפחת אסד. זה לא היה נאום שנועד להציג לבני העם סורי כולו את המתווה החדש של המערכת הפוליטית והכלכלית של המדינה, אלא זה היה נאום שניסה לשכך את החששות הרבים שעלו בליבותיהם הרוטטים של בעלי האינטרסים בסוריה הנסמכים על שולחנה של משפחת אסד. זה לא היה נאום שנועד להרגיע את העם הסורי, אלא זה היה נאום שבמהלכו הנשיא שרטט את קווי-המתאר של "הקונספירציה" שנרקמה נגד סוריה במטרה להעניק לגיטימציה ציבורית ובינלאומית אם וכאשר העניינים ייצאו משליטה והמשטר יאלץ לנקוט בצעדים חריפים יותר - גם אם הדבר ידרוש שימוש נרחב בכוח הנשק.

לדעתו של אסד מה שמתרחש בעולם-הערבי זו מהפכה, אולם מה שהתרחש בסוריה זו "מזימה". גם המפגינים ליד בית-הפרלמנט נשאו שליטים שציינו את מעורבותם של סעודיה, ישראל וסעד אל-חרירי בליבוי המהומות בסוריה. האשמות דומות הופנו בתקשורת הסורית גם לעבר ארה"ב וגורמים פלסטיניים. אסד ציין בנאומו שהמזימה הזו נכשלה, וכי "תיאוריית הדומינו" (הפלת המשטרים הערביים בזה אחר זה) נפלה בזכות פעולות אחדות שהשלטון נקט בהן כדי להתמודד אם האתגר שנכפה על סוריה בגלל גורמים חיצוניים. אסד אף טען שהמשטר יגביר את המודעות של כלל הציבור בנוגע למזימות המתרחשות בסוריה. במילים אחרות, האיום על סוריה אינו נובע מבעיה פנימית, אלא האיום מתבטא בגורמים חיצוניים המעוניינים לפורר את סוריה כחברה וכמדינה. בדרך זו אסד ניסה להבהיר לאזרחי סוריה שאם יתבצעו רפורמות בסוריה, הן יתגשמו באופן הדרגתי תוך כדי בחינה קפדנית של השפעותיהן על המבנה השלטוני העדתי של המשטר.

על-מנת להבין עד כמה ביטחונו העצמי של המשטר העלווי מעורער בעקבות המהומות העממיות, ניתן להדגים זאת בעזרת האירוע הבא: הטלוויזיה הסורית קטעה את השידור הישיר מהפרלמנט ברגע שבו פרצה אישה לעבר מכוניתו של אסד כדי למסור לו משהו או כדי להביע פניו דברים אחדים - מייד עם סיום נאומו ויציאתו מהמתחם המאובטח. "ההצגה הנשיאותית" שהופגנה לעיני כל במהלך הנאום המבוים בידי בימאים מפוחדים, כל אירוע ספונטני עלול לערער עוד יותר את התדמית שברירית ממילא של המשטר. אין להתפלא על כך, שמייד לאחר הנאום, הקריינים הסורים בטלוויזיה הממלכתית יצאו מגדרם כדי להלל ולשבח את נאומו של הנשיא. בהצגה המבוימת שהתרחשה לאורך כל הנאום, עלו וצצו חברי פרלמנט שקטעו את דבריו של הנשיא ופצחו בדברי שבח והלל על מנהיגותו, וזאת בדומה לתרבות הבדואית המסורתית שבה מפליגים בשבחו של המנהיג כדי להפגין נאמנות עיוורת - עד כדי גיחוך. זו נאמנות של פוליטיקאים מפוחדים, של מלחכי-פנכה, ולא של נבחרי-ציבור בעלי חוט-שדרה אישי ולאומי כאחד. 250 חברי-פרלמנט יש ב"מועצת העם" - אולם לא נמצא אפילו אדם אחד שיביע איזו מחאה קלושה לנוכח האירועים הקשים שתקפו את סוריה מאז ה-15 במרס 2011.

מבחינתה של הטלוויזיה הסורית, בשאר אל-אסד נחשב למנהיג בין-לאומי מן המעלה הראשונה. שעות אחדות לאחר הנאום, הטלוויזיה הסורית שידרה צרור של ברכות שהגיעו מרחבי-תבל על נאומו המוצלח של הנשיא. הטלוויזיה הסורית אף שידרה כתבות על אזרחים סורים השוהים במדינות זרות שהביעו תמיכה בנשיא - אפילו עד למאוריטניה הרחוקה הגיעו שדרני התחנה. כמו רובוטים המופעלים מרחוק, כולם צייצו את אותן סיסמאות נבובות על שכלו המופלג של הנשיא ועל תוכנם המרהיב של דבריו. כל אחד מהדוברים הללו שהפליאו בדברי שבח מוגזמים על תעוזתו של באשר אל-אסד, ידע את האמת על מה שהתרחש ברחבי סוריה מאז ה-15 במרס 2011.

אולם, סוריה השתנתה בעקבות האירועים. האזרחים הסורים מפרקים את חומת-הפחד - לבנה אחרי לבנה - באופן איטי והדרגתי. גם כנופיות הבריונים שגייסה מפלגת הבעת' כדי להשליט משטר של טרור ופחד בחלקים אחדים של העיר לטקיה, לא הצליחו להרתיע את מאות המפגינים שיצאו למחות נגד תכניו הדלים של הנאום מייד לאחר שהנשיא הסורי סיים את דבריו. גם בערים דרעא וג'סאם יצאו תושבים למחות פעם נוספת נגד משטר הדיכוי של העדה העלווית בקריאות "מוטב למות מאשר להיות מושפלים". על-פי הערכות אחדות המסתמכות על דבריהם של אסלאמיסטים סורים, הנאום של אסד דווקא דרבן גורמים רדיקליים לשקול מחדש את רעיון ה"מאבק מזוין" נגד המוסדות המזוהים עם המשטר ונגד אישים המיצגים את המשטר העלווי. במילים אחרות, תושבי אל-חמה ממתינים בקוצר-רוח לסגור חשבון עם המשטר העדתי על אירועי-הדמים של 1982.==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "סוריה לאחר נאומו של בשאר אל-אסד - אכזבה גדולה", מגזין המזרח התיכון, 31 במרס 2011.