Monday, January 30, 2006

איך לוקחים מחקר שפרסמתי והופכים אותו לכלי בידי התעמולה הפלסטינית

לפני שנים אחדות פרסמתי מחקר על הנפגעים הישראלים - חיילים ואזרחים - במלחמת השחרור, 1948. המחקר פורסם בספרו של שמחה פלפן, שהייתי עוזר מחקר שלו בעת הכנת הספר. המטרה של המחקר היתה להדגים את ההקרבה של ישראלים רבים למען קבלת העצמאות. אולם, המחקר שפרסמתי הפך לכלי בידי התעמולה הפלסטינית ובידי תומכיהם, שכן לדעתם הנתונים האלה מראים על מדיניות ישראלית "תוקפנית" כלפי הערבים, ולא על מדיניות "הגנתית" כפי שטוענת, לכאורה, ההיסטוריוגרפיה הישראלית.

במקום לנסות לנפץ מיתוסים, בעיקר כשזה נוגע לישראל, עדיף להיסטוריוגרפים הערבים לבדוק היטב את מחדליהם ומעשיהם בכל הקשור למאבקם הארוך נגד מדינת-ישראל. הטלת אשמה על גורמים חיצוניים בכל כשלונותיהם, מהווה בריחה מלקיחת אחריות על גורלם ובעיקר על מחדליהם. על עניין זה - בריחה מאחריות - כתב הפילוסוף הסורי צאדק ג'לאל אל-עזם בספרו "ביקורת עצמית לאחר התבוסה", שפורסם בעקבות התבוסה הערבית במלחמת ששת-הימים, ביוני 1967. למרות שעברו כמעט 40 שנה מאז שהספר פורסם לראשונה, הספר עדיין רלוונטי לכמה היסטוריוגרפים ערבים המנסים לצייר תמונה היסטורית שתהיה נוחה להם ולציבור הערבי.
=====
ספרים בעברית המלצות קוראים יתקבלו ברצון במייל: yohai@mapa.co.il

מרדכי ניסן, המדינה היהודית והבעיה הערבית. הוצאת ראובן מס, 1987.

לאן פני מדינת ישראל? מה יהיה אופיה הקיבוצי, מה תהיה דמותה המדינית? מה עתידה של מדינה יהודית בסביבה אסלאמית?
על שאלות אלו ורבות אחרות דן וחוקר ד"ר מרדכי ניסן בספרו המנתח את המצב במדינת היהודים שאיבדה את דרכה הראשיתית.
==

חג ארליך, המזרח התיכון בימנו: מצרים – האחות הבכירה. הוצאת למדא – האוניברסיטה הפתוחה, 2003.

מצרים - האחות הבכירה, פותח את הסדרה תוך הסבר לכינוי כלל-ערבי זה של ארץ היאור. מרכזיותה ומנהיגותה של מצרים השפיעו עמוקות על תולדות המרחב כולו. מאפייני מנהיגותה של העילית הוותיקה, הפרלמנטרית-מלוכנית; המהפכה הנאצרית כניסיון לשנות את סדרי החברה וכמאמץ לאחד את כל דוברי הערבית; משטרו של אנואר אל-סאדאת כפותח מחדש את סדרי הכלכלה והחברה ועמם גם את אופציית השלום והזיקה למערב; מנהיגותו של חסני מבארכ המנסה לפשר בין שלל הזהויות והכיוונים - כל אלה הקרינו (ומקרינים) ישירות על תולדות המזרח התיכון כולו.
==

מיכאל אפל, עיראק: מלוכה, מהפכה, רודנות. הוצאת למדא – האוניברסיטה הפתוחה, 2005.

הספר מלווה את מסלולה רב-הייסורים של עיראק ממשטר מלוכני ליברלי-שמרני, פרו-מערבי ומתון, דרך מנהיגותם של מהפכנים צבאיים, ועד עלייתו של הרודן סאדם חוסין. נתיב זה מתואר לאורך הדרמות הפוליטיות כפי שהתעצבו במשולב עם התהליכים החברתיים, ההתפתחות הכלכלית, והתמורות האזוריות והעולמיות. הספר עוקב אחר שאפתנותם של מנהיגי עיראק לבכורה בסהר הפורה, בעולם הערבי, ואף במעגל המזרח-תיכוני הכולל גם את איראן ותורכיה.
==

יוסף נבו, ירדן – החיפוש אחר זהות. הוצאת למדא – האוניברסיטה הפתוחה, 2005.

הספר מתמקד בתולדותיה של הממלכה ההאשמית לאורך תקופה רבת אירועים ותמורות. מאז תום מלחמת העולם השנייה עברה ירדן שינויים טריטוריאליים, דמוגרפיים ופוליטיים עמוקים. שינויים אלה נבעו בחלקם הגדול מתולדות סיפוח הגדה המערבית ואובדנה, ומהשלכותיהן של תהפוכות אלה על מעמדה המיוחד של ירדן בשאלה הפלסטינית.
==

נמרוד הורוביץ, אוריה פורמן, אלי פודה וחיים גרבר, המזרח החדש – אסלאם: חברה ומשפט. הוצאת מגנס, 2006.

כרך מ"ו של המזרח החדש כולל 11 מאמרים הכוללים נושאים מגוונים כמו: מפגש בין מערכות חוק שונות; איסלאם מודרני באינדונזיה; דיונים על מרוקו, ירדן והתפתחות התיאטרון הערבי; ותכניו של הדיון הגלובלי העוסק בהתנגשות ציוויליזציות.
==

ברנרד לואיס, משבר האיסלאם - ממלחמה מקודשת לטרור. הוצאת דביר 2006.

בספר זה עוסק לואיס בפירוט בסיבות לעליית האיסלאם הקיצוני מבית מדרשו של בן לאדן והחמאס בשטחים; מתופעה שולית בעלת עניין רק לתושבי המדינות שסבלו ממנה (כמו ישראל), לתופעה גלובאלית המאיימת גם על מדינות שרק עד לאחרונה נראו כבטוחות ממנה באופן יחסי, כמו ארה''ב ומדינות אירופה. לואיס מראה שלתופעת הטרור האיסלאמי הרצחני יש מעט מאוד תקדימים באיסלאם הנורמטיבי והיא למעשה נוגדת אותו. לתופעות כמו המתאבדים היום יש תקדים רק בכת שולים קיצונית של האיסלאם בעבר הרחוק ''החשישיים'', כת פנאטים שיעית שאנשיה היו נוטלים סמים ויוצאים לבצע מעשי רציחות התאבדות בשליחות מנהיגם ''הזקן מן ההר'' שחי בלבנון, באזור שבו שולט היום החיזבאללה, שיצר את התופעה הזאת בהווה ומן הסתם קיבל את ההשראה מהחשישייים. בכת שוליים זאת ובתופעת המתאבדים שלה התמקד אחד מספריו הקודמים והמרתקים ביותר (החשישים) של לואיס, שבזמן פירסומו המקורי נראה כעוסק בתופעה אזוטרית לחלוטין שיש בה עניין רק להיסטוריונים מסוגו של לואיס, אך שנעשה רלבנטי ועכשיו, שנים לאחר שהתפרסם לראשונה, כאשר החלה תופעת המתאבדים המודרנית באיסלאם. (סקירה מאת אלי אשד).
==

1 comment:

Anonymous said...

Hі there, I check ypur blog like еvery week. Youг hսmoristic stylе is awesome, keep uup the good work!|

my pаge; darmowy program pit 2014